שדאות
ניצנים
שמורת טבע המתפרשת על פני 20 אלף דונם. זוהי הדיונה האחרונה שנשארה בכל רצועת החוף. בשמורה זורם נחל אבטח, שהינו נחל אכזב ברוב ימות השנה.
בע"ח בשטח השמורה
• הצבי הארץ ישראלי – צאצאיו הם העופרים. גובהו מגיע עד כ- 20 ס"מ. רגליו גבוהות וגמישות. טורפיהם בשטח הם חזירי הבר. הצבי נמצא תחת סכנת הכחדה (קופסאות שימורים, שקיות וכו' עלולים להרוג אותו).
• צב יבשה מצוי – חי במים אך עולה לחוף מדי פעם בכדי להטיל ביצים. גם הוא בסכנת הכחדה בגלל שהצאצאים אמורים לחזור אל הים תוך כדי מעקב אחר עקבות הוריהם, אך בשל הימצאות האדם העקבות מיטשטשים והצאצאים לא יודעים באיזה נתיב ללכת.
• צבועים – משפחת הצבועים היא הקטנה ביותר מבין משפחות הטורפים היונקים. צבוע ניזון מפגרים אך עיקר תזונתו היא טרף חי. ראשם גדול ורחב והם בעלי אוזניים גדולות, פרווה גסה, צוואר שרירי ולסתות חזקות.
• תנים – ממשפחת הכלבים, לא גדולים במיוחד. אוכלים חרקים קטנים, פגרים של עופות וצמחים. הם חיים בלהקות של עד 10 פרטים.
• חזיר בר – בעל חיים עם מבנה גוף רחב. לא תוקפני אך טריטוריאלי.
אוכל הכל: אשפה, עשבים וחיות קטנות.
• שועלים – מאופיינים בחוטמם הארוך והצר. יש להם זנב פרוותי ומבנה גופן קטן עד בינוני. השועל המצוי ניזון מפירות ושאריות מזון של אדם.
• לטאת כוח – לטאה באורך של מטר. אוכלת בשר ונחשבת אינטליגנטית מאוד. בעלת יכולת ציד מפותחת ותנועה מהירה.
• נחש חולות – ממשפחת הזעמניים. הנחש חי בחולות ובמחילות שהוא יוצר באדמה רכה. תפוצתו רחבה (מהערבה והנגב ועד לכרמל). ראשו של הנחש מחודד ואורך גופו מגיע לכ- 50 ס"מ. הנחש מצוי במספר צבעים: חום בהיר, כתום, צהבהב ואפור בהיר. פעיל בעיקר בשעות הלילה וניזון מלטאות. הנחש אינו ארסי.
אפזצט"א/פזצט"א
• אש - מתן אש ראשוני בכדי לגרום לאויב להנמיך צללית ולהפסיק ירי לכיווני.
• פול - ירידה למצב שכיבה, המצב הנמוך ביותר, בכדי להקטין את סיכויי הפגיעה ולהגדיל את הסיכוי שלי לראות ולפגוע באויב למרחק גדול.
• זחל - במידת הצורך זחילה למחסה הקרוב ביותר.
• צפה - צפייה לכיוון האויב לזיהוי מקור הירי ושמירת קשר עין עימו.
• טווח - חישוב הטווח שלי מהאויב בכדי לעדכן את העמיתים או כדי לדעת לאיפה לכוון על פי הסטיות הבליסטיות השונות.
• אש - מתן אש לכיוון האויב.
שלבי פעולה של פזצט"א:
1. יורדים למצב כריעה.
2. כל כף היד החלשה על הקרקע בזווית של 60 מעלות למטרה.
3. זורקים את 2 הרגליים לאחור בבת-אחת.
דגשים:
• מבט תמיד לכיוון האויב.
• לא גוררים רגליים כדי להיכנס למצב.
• כל התנועה חייבת להיות חדה ומהירה.
• נשק תמיד מכוון לכיוון האויב.